• במידה והפונה נפגעה בשבוע האחרון, קודם כל יש לוודא שהיא נמצאת כרגע במקום בטוח.​
• לצד החשיבות במתן מידע, עלייך להחזיק בראש את הפגיעה הטריה והמטלטלת ולהקפיד לתת סיוע רגיש ועדין לצד המידע הפרקטי. ייתכן שאת האדם הראשון לו היא מספרת על הפגיעה, לכן לתגובות שלך קיימת חשיבות רבה.​
  • על השיחה להתנהל בקול רגוע
  • עלייך לעטוף את הפונה בחום, להגיד לה שאת מצטערת שזה קרה לה
  • להזכיר שהיא לא אשמה ולא צריכה להתסייש
  • לתת לגיטמציה שתגובותיה נורמטיביות
  • לתת לה לדבר ולהוביל את השיחה ולא לשאול שאלות חודרניות מידי
  • להדגיש שיש לה כוחות ולתת דוגמאות ממה שסמעת ממנה בשיחה

 

• קודם כל שימוש בכל כלי הסיוע (שיקוף, חיזוק, נרמול ותיקוף - כפי שמפורטים למעלה)​
• זכרי שהרעיון הוא להיות עם הפונה איפה שהיא נמצאת - לעזור לה לחוש שהיא לא לבד בהתמודדות שלה
• ניתן לבדוק איתה:
• • מה עוזר לה?
  • יש לה רשת תמיכה? את מי אפשר לשתף?​
  • מה פתח את הנושא? האם היא בסיכון
  • לבדוק איך היא מתפקדת ביום יום? האם יש סימנים של הידרדרות או דיכאון?​
  • מה היא רוצה לעשות ביחס לתוקף? תלונה במשטרה? פורום תקנה?​
  • האם היא זקוקה לטיפול? מרכז ממומן דרך הרווחה / מסובסד / פרטי?​
• במידת הצורך - יש להציע לה לעשות בדיקות אצל רופא (פרטי) במהירות האפשרית -​ 
• במידה של חשד להריון: להדגיש את חשיבות בדיקות הדם לשלילת היריון (לא בדיקות ביתיות) ומחלות מין במעבדה.​

 

סיוע למסייעים - לגורם שלישי שתומך בנפגעת (הורה, חבר.ה, משפחה)

• • זכרי שהפונה שלך היא המסייעת לנפגעת ואם פנתה כנראה גם היא חווה טלטלה משמעותית ומוצפת. חשוב לתת לה סיוע רגשי עבורה: לתת גם לה לגיטמציה, תיקוף וחיזוקים:​

“זה מאד מטלטל לגלות שהבת שלך עברה פגיעה כזו” “טוב שהתקשרת,

גם כדי לקבל תמיכה עבורך“

• • חזקי אותה על כך שהנפגעת סומכת עליה ושיתפה אותה, זה מעיד על קשר טוב ופתוח והזדמנות ליצור שיח פתוח ואמון. הנחי אותה לחזק את הנפגע.ת על האומץ לשתף.​
  • פגיעה מינית עלולה להציף הרבה אשמה - לכן גם אם מאד קשה לתומכ.ת לשמוע על הפגיעה, חשוב שהנפגע.ת תחוש שהתומכ.ת נכונה לתת מקום לפגיעה: לא מוצפת ונשברת ולא כועס.ת עליה.​
  • הסבירי על עקרון החזרת השליטה והבחירה: הפגיעה לקחה מהנפגע.ת את הבחירה והשליטה ולכן כמסייעים חשוב להקפיד להחזיר לה אותן. במידה ומדובר בילד.ה קטנ.ה לא חייבים לתת לגמרי שליטה אבל חשוב כן לשמור על שקיפות ולא לעשות דברים מאחורי הגב​
  • הדגישי שכתומכת זה לא מתפקידה לחקור את פרטי הפגיעה אלא לתמוך ולהיות שם, לעזור לנפגעת להתחזק ולמצוא שוב את כוחותיה.​
  • פגיעה מינית עלולה להותיר את הנפגעת בתחושת בדידות גדולה ולתמיכה של הסביבה השפעה מכרעת ומשמעותית על תהליך ההחלמה. הסבירי זאת לתומכ.ת והנחי אותה לומר לנפגעת מסרים תומכים כמו: “את לא לבד, אנחנו מגבים אותך ומאמינים לך. מה שקרה לך אסור שיקרה ואנחנו פה איתך ומאחורייך”
  • להנחיות ספציפיות להורים לילדים ראי: הנחיות לשיחה עם הורה שילדו נפגע​

רשימת חדרים אק​​​​וטים​

אפשוז יום

אשפו​​זים

רופא​​י נשים 

מרפאות נשים​​ רגישות טראומה 

שירותי הריון ולדיה לנפ​​געת

פסיכי​​אטרים  

אם את נשאלת שאלות בנוגע להפלה שאין לך תשובות עליהן, ניתן להפנות את הפונה לארגונים שמתמחים בתחום:​

• • • לדעת לבחור נכון ייעוץ בנושא אמצעי מניעה והפסקות היריון, כולל אפשרות לליווי הפסקת היריון אנונימית לקטינות02-6258841​
  • • תומכות באהבה: ליווי של צעירות בסיכון מגילאי 14-26, במהלך ההריון בין אם רצוי או לא רצוי) והלידה. מלוות גם להפסקת היריון או לידות שקטות. השירות ניתן ע”י דולות, מיילדות ואחיות טיפת חלב. מור שנדרוב - מנכ"לית העמותה tomchot.lev@gmail.com

בסיילספורס מופיע קובץ של מדריכות כלה רגישות טראומה של ארגון "קומי אורי". חשוב להדגיש שאנחנו לא מכירות את מדריכות הכלה באופן אישי אך יודעות שהן מצהירות על עצמן כרגישות לנפגעות

קישור לרשימה

שימי לב שכדי להתחיל בהליך נדרשת קודם כל חוות דעת מפסיכיאטר - אם אין לפונה חוות דעת נמליץ לה לקבוע תור לפסיכיאטר ולבקש חוות דעת עבור ביטוח לאומי (חשוב שחוות הדעת תשים דגש על קשיי התפקןד). רק אחרי שתהיה לה את חוות הדעת תוכל להתקדם עם הגשת הטפסים.

 

​יד מכוונת הם שירות מיסודו של המוסד לביטוח לאומי שעוזר לאנשים להגיש תביעות לביטוח הלאומי ולהתכונן לוועדות הרפואיות- בחינם.

איך זה עובד? הפונה יוצרת קשר עם יד מכוונת. הם קובעים לה פגישה עם רופא. הרופא בודק בפגישה האם יש לה את כל התיעוד הרפואי הנדרש? האם היא ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות להוכחת התביעה (אם לא- הוא יגיד לה מה לעשות). הוא בודק איתה האם יש לה נכויות נוספות ואם כן- האם יש להן תיעוד (אם לא- יבקש ממנה להמציא תיעוד). בקיצור הוא יעשה את כל הסדר בניירת. חשוב להדגיש שהרופא מתעסק רק בניירת והוא לא מבצע בה בדיקות רפואיות כלשהן.​

לאחר מכן היא תיפגש עם מזכירה שתעזור לה במילוי טופס התביעה, כולל סידור המסמכים לפי נושאים ולפי תאריכים+ תסביר לה איך הועדה הרפואית עובדת ותכין אותה מה צריך להגיד בוועדה (במה להתמקד).​

א יך יוצרים קשר עם יד מכוונת?

טלפון 2496* (קודם כוכבית ואז המספר).​

עקרונית פגישה נקבע בטווח של כ- 3-4 שבועות.​

הם גם נותנים ייעוץ בשיחה וידאו (יכול לעזור למי שלא רוצה להמתין עד לפגישה​

ליווי לוועדות הרפואיות: יד מכוונת תומכים בפונה בכל ההיבטים הבירוקרטים רק עד שלב הוועדה. מלווה מטעם מרכז סיוע תוכל ללוות לוועדה הרפואית.​




  קישורים:

מידע על יד מכוונת באתר "כל זכות" כולל מספרי טלפון לפי סניף  


  אתר יד מכוונת 

 

מהו צו הרחקה?  

צו הרחקה הוא צו שאפשר לבקש מבית משפט על מנת להרחיק אדם שמטריד או נוהג באלימות מכל סוג שהיא.​

קיימים כמה סוגים צווים (בתוך המשפחה ומחוץ למשפחה), אבל למען הפשטות נתייחס לכולם כצווי הרחקה.​

איך מוציאים צו הגנה?

צו שרוצים להגיש נגד בן משפחה – פונים לבית משפט לענייני משפחה.​

צו שרוצים להגיש נגד מי שאינו בן משפחה – פונים לבית משפט שלום.​

ניגשים לבית המשפט למדור קהל וממלאים את טופס הצו. אחרי מילוי הטופס, מזכירות בית המשפט מעבירה את הבקשה ישירות לשופט​ ממתינים ליד לשכת השופט עד לקבלת החלטתו בבקשה הראשונית. השופט יכול להחליט לתת צו לכמה ימים או לא לתת צו. הוא חייב לקבוע דיון במעמד 2 הצדדים תוך שבוע. במועד הדיון שנקבע מגיעים הנפגעת והאדם שרוצים להוציא נגדו את הצו. השופט שומע את 2 הצדדים ומחליט האם לתת צו או לא. צו יכול להינתן לכמה חודשים ולאחר מכן אפשר להאריך את הצו.

דגשים נוספים


• • בהכרח ייקבע דיון בנוכחות 2 הצדדים​
  • אי אפשר להגיש בקשה לצו הרחקה שתישאר אנונימית.​
  • לא חייבים להגיש תלונה כדי להגיש בקשה לצו הרחקה.​
  • על מבקשת הצו לדעת מראש את הפרטים של מי שרוצים להוציא נגדו את הצו (שם, שם משפחה, ת.ז., כתובת). אחרת לא ניתן יהיה להוציא צו.​
  • אם לא יודעים פרטים על האדם שמבקשים נגדו צו- אפשר לבקש שבית המשפט יורה למשטרה למסור לבית המשפט את פרטי האדם שרוצים להרחיק.​
  • אם המטריד לא יודע את כתובת המגורים של הנפגעת או את מספר הטלפון שלה- כדאי לשקול היטב אם יש טעם להוציא צו, שכן עם הוצאת הצו המטריד יקבל את המידע הזה (הצו למשל יציין כי אסור למטריד להתקרב לכתובת מסוימת או ליצור קשר בטלפון מספר ___).​
  • לעיתים יש קושי אובייקטיבי לתת צו, כי אין לאן להרחיק את התוקף (למשל: במקרה של שכנים, או של קיבוץ). כמו כן, הצו לא יכול למנוע מפגש אקראי ברחוב.​




האם יש צורך בעו"ד?  


ההליך אינו דורש מיומנות משפטית מיוחדת. לכן אין הכרח בעו”ד. יחד עם זאת, הדבר נתון לרצונה וליכולת הכלכלית לממן עו”ד. לנו כמרכז סיוע אין אפשרות לתת לה עו”ד. כחלק ממערך הליווי שלנו, אנו יכולות ללוות בתהליך, כמו כל ליווי אחר שאנו עושות.​

ואם בכל זאת רוצים עו”ד?

• • ניתן להפנות ללשכה לסיוע המשפטי. בכפוף לעמידה שלה בקריטריונים כלכליים. במקרה זה הייצוג הוא ללא תשלום. יצירת קשר דרך מוקד ארצי: 1-700-706044​
  • ניתן לפנות לעו”ד פרטי. במקרה זה הייצוג הוא בתשלום.​

מה קורה אם הצו מופר?

ראשית, חשוב לדעת מה בדיוק קובע הצו. רק מה שנכתב בצו הוא אסור ומהווה הפרה של הצו.​

במידה ויש אכן הפרה של הצו יש להתקשר מייד למוקד 100 של המשטרה והמטריד ייעצר במקום (או שתוטל סנקציה אחרת, לפי מה שכתוב בצו).​

מה זה צדק מאחה?  

צדק מאחה הינו הליך המהווה אלטרנטיבה להליכים המשפטיים הקיימים.​ בהליך הפלילי ה”רגיל” צדק נעשה ע”י הענשת מבצע העבירה.​לכן בודקים האם הופר חוק המדינה. אם כן- קובעים מי אשם וגוזרים את עונשו.

צדק מאחה מתמקד בפגיעה ובהשלכותיה על אנשים ועל קהילות. צדק מאחה סבור, כי הענשת מבצע העבירה לא תמיד יעילה לחברה או לנפגעת. מק חה סבור, כי הענשת מבצע העבירה לא תמיד יעילה לחברה או לנפגעת. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצידו, גינוי מצידו של העבירה שביצע ושל הפגיעה שביצע באדם אחר, בקשת סליחה ופיצוי הנפגעת – כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה ומאפשרים לנפגעת להתאושש מהחוויה שעברה.

• צדק מאחה רואה לנגד עיניו את הפגיעה המינית כפגיעה באנשים ובמערכות יחסים ביניהם. לכן צדק מאחה מתקיים ישירות בין הצדדים– הנפגעת והפוגע.​
• כדי להתחיל בתהליך של צדק מאחה צריך ש-2 הצדדים יהיו מעוניינים לקיים תהליך כזה.​
• הפוגע חייב לקחת אחריות ולהכיר מעשיו כתנאי לתהליך.​
• לרוב צדק מאחה מתאים למקרים בהם יש יחסים מתמשכים בין הנפגעת לפוגע ויש מוטיבציה לצדדים להגדיר את גבולות הקשר ביניהם ולהסדיר אותו.​
• בני משפחה, ידידים, אנשי קהילה נתפשים כנפגעי משנה ותומכים ולכן גם הם מוזמנים להשתתף בתהליך.​
• הצדדים כל הזמן בדיאלוג ישיר, פתוח וכן. הנפגעת נמצאת במוקד התהליך והיא שותפה מלאה בהתקדמות התהליך ובקבלת החלטות במסגרתו.​
• התהליך נבנה מלכתחילה בהתאם לצרכי הנפגעת, כפי שהיא מבטאת אותם. מטרת התהליך לתת מענה לצרכים הללו, כמו גם לצרכיהם של יתר חברי הקהילה.​
• צדק מאחה מתמקד בעתיד– איחוי ותיקון הפגיעות שנוצרו וקבלת החלטות משותפות לגבי העתיד.​
• אין כללים נוקשים ואחידים לביצוע התהליך. התהליך נותן מקום לסיפור הפגיעה בהתאם לחוויותיה של הנפגעת ולאופן בו היא בוחרת לספר את הסיפור.​
• צדק מאחה איננו גישור– לא קיימת סימטריה בין הצדדים והם לא חולקים ביניהם את האחריות לפגיעה, את האשמה ואת החובה לתקן ולפצות.​
• צדק מאחה לא מחייב סליחה או פיוס– הצדדים יכולים להחליט שדרכיהם יפרדו ובלבד שהבחירה תהיה שקולה ומודעת.​
• צדק מאחה איננו תהליך טיפולי והוא לא תחליף לטיפול.​

על התהליך

• התהליך מונחה ע”י מנחים מקצועיים שעברו הכשרה ייעודית​
• מתאמי הצדק ייפגשו בנפרד עם הנפגעת ועם הפוגע.​
• לא ניתן להתחיל תהליך ביוזמת הפוגע ללא רצונה של הנפגעת​
• בפגישות האישיות הם יגדירו את מעשה הפגיעה ויחליטו על דרך לאיחוי (לא חייב להיות פיצוי כספי).​
• סופו של התהליך בפגישה בין הנפגעת לפוגע. במפגש המשותף מתקיים שיח ישיר ובלתי אמצעי בין​ המשתתפים. המפגש מאפשר לדבר על הפגיעה, על השלכותיה, להביע רגשות, מחשבות ולשאול שאלות. המפגש מתחיל בשיח רגשי וממשיך בבניית הסכם איחוי.
• אם מנחי התהליך סבורים שקיים סיכון לפגיעה חוזרת בנפגעת (או במשתתפים אחרים)- לא יתקיים המפגש ביניהם.​
• הסכם האיחוי צריך להיתפש כהוגן ולהיות מקובל על כולם.​
• בתהליך יכולים לקחת חלק אנשים נוספים שמעשה הפגיעה השפיע עליהם: בני משפחה, חברים, בני קהילה.​
• התהליך כרוך בתשלום (לרוב הצדדים מוסכימים ביניהם כי בסופו של דבר הפוגע יישא בעלות התהליך).​

הפניות

• דבי עורכת מפגשי צדק מאחה​
• גם ארגון “בצדק” עורך מפגשי צדק מאחה​